עליתי ארצה מצרפת באוגוסט 1950 עם "הגרעין הצרפתי" היישר לקיבוץ חניתה שבגליל המערבי.
בתקופה זו לא היה כמעט מקום לאמנות. לאחר עגמת נפש לא מעטה, קבלתי אישור ממוסדות הקיבוץ
לעסוק יום בשבוע בפיסול, התחום האמנותי אותו אהבתי יותר מכל. באותה עת אף הרחקתי ללימודי האמנות
אצל מורי המצוין, רודי להמן, אשר הרביץ תורה בתלמידיו בעין הוד.
עם כניסתי לעומק דיסציפלינת הפיסול, הרגשתי שמקומי חייב להיות באווירה אמנותית טוטאלית ועל כן
בחרתי לעבור, להתגורר וליצור בעין הוד שבהרי הכרמל הפסטורליים. באותה העת (1953) יוסד כפר האמנים
וזכיתי להימנות עם קומץ מייסדיו. הנני חברת כפר האמנים עין הוד עד עצם היום הזה.
זכורים לי היטב תרגילי הסטריאומטריה אשר הורה לנו רודי להמן לבצע בגבס, תחושת הקושי בביצוע עדיין
מורגשת בידי, אך העושר והידע האמנותיים אותם הפקתי, ליוו אותי בעבודתי בחומר לאורך השנים. בכדי
לאזן את האיפוק והביצוע האיטי שבפיסול, נזקקתי לזרימה וספונטאניות אותם מצאתי בעבודתי בטכניקת
חיתוך העץ (קסילוגראפיה).
באתר זה קיבצתי עבודות מתקופות שונות במהלך שנות עבודתי בפיסול ובחיתוך עץ אשר יש בהם
משום סיפור תולדות מאבקו של אמן לחרות יצירתית.
יעל טאוב
I came from France to Israel in August 1950 with the "French Group" arriving straight to Kibbutz Hanita
in the Western Galilee. At that time there was practically no place for art. After no small amount of
anguish I eventually got the permission of the kibbutz authorities to spend one day a week sculpting,
the art I loved more than anything else. At this time I even kept away from studying sculpture with
my excellent teacher, Rudi Lehman, who was inculcating the art into his students in Ein Hod.
As I became more involved in the discipline of sculpture, I felt that I had to be in a totally artistic
atmosphere and so I decided to move – to live and create in Ein Hod in the pastoral Carmel
Mountains. The Artists' Village was founded at that time (1953) and I was privileged to be
among the handful of founders. I am still a member of the Ein Hod Artists' Village to this very day.
I well remember the stereometry exercises that Rudi Lehman taught us to perform with
plaster and I can still feel the sensation of the difficulty I experienced in performing them,
but the artistic opulence and experience that I gained has accompanied me in my work with
materials over the years.
Natural materials such as stone, wood and terracotta excite me. There is this mass; an imaginary
line traps it, like a drawing, begetting the bulk. This, for me, is the essence of sculpture.
Have I managed to create an impression of my soul from the material? I, as a lodestone,
absorb the vicissitudes of time, and what is more important to me than anything else is
the human being. I hope that I have managed to express this in my work.
To balance the restraint and ponderousness of sculpture I had a need for effusion and
spontaneity and these I found in my work in the techniques of woodcutting (xylography).
In this website I have brought together works from different periods over the years from
my sculpture and woodcuts that contain within them some story of the history o
f the struggle of the artist for creative freedom.
Yael Taub